פרצות ׳FaceHugger׳ ב-Diffusers של Hugging Face מאפשרות ל-repos של מודלים להריץ קוד שרירותי

החשיפה של FaceHugger מדגישה את סיכון שרשרת-האספקה המתמשך באקוסיסטם המודלים הפתוחים. שלוש חולשות ברמת חומרה גבוהה בספריית Diffusers הנפוצה של Hugging Face — ערכת הכלים הסטנדרטית להרצת מודלי תמונה ו-diffusion — עלולות לאפשר ל-repository זדוני של מודל להריץ קוד שרירותי על כל מכונה שטוענת אותו. באופן קריטי, ה-exploit עוקף את מנגנון ההגנה trust_remote_code, אותו מנגנון עצמו שנועד להגן על משתמשים מהרצת קוד לא מהימן המוטמע במודלים שהורדו.

המנגנון חשוב כי הוא הופך את מודל האמון הרגיל על ראשו: מפתחים מושכים באופן שגרתי מודלים מ-Hugging Face מתוך הנחה שטעינת מודל היא בטוחה, אבל החולשות האלה משמעותן ש-repository מורעל עלול לחדור למארח במהלך טעינת מודל תמימה לכאורה. זה מסוכן במיוחד בהתחשב בקלות שבה מפתחים מורידים ומתנסים במודלים קהילתיים.

התזמון ממקם את החשיפה בדיוק בתוך שבוע שהוגדר על ידי חרדת cybersecurity סביב AI — אותו טווח ימים כמו פרצת הייצור של OpenAI–Hugging Face שנחשפה ב-Black Hat, אף שמדובר באירועים נפרדים (אחד הוא חולשת ספרייה, השני הוא חדירת agent אוטונומי). התפקיד המרכזי של Hugging Face כמרשם המודלים של האקוסיסטם הופך אותה למטרה בעלת ערך גבוה בכמה חזיתות. הפרט המרגיע הוא שהחולשות כבר תוקנו ב-Diffusers 0.38.0, ששוחררה בתחילת מאי 2026, כך שהסיכון המעשי מוגבל למשתמשים שמריצים גרסאות מיושנות — תזכורת שהיגיינת תלויות היא כעת דרישת אבטחה, לא רק תחזוקה. הלקח הרחב יותר: ככל שמודלים פתוחים מתרבים (בהאצה של הפטור מהבית הלבן השבוע), משטח התקיפה של שרשרת-האספקה של המודלים גדל יחד איתם.