Claude מגלה לבד מערכת אנזימים חדשה בסגנון CRISPR: הפריצה הביולוגית הראשונה של Anthropic

Anthropic מדווחת ש-Claude איתר את מה שהיא מתארת כמנגנון עריכה גנטית חדש שהיה קבור בתוך גנומים של חיידקים — המודל זיהה תבנית DNA חוזרת לצד חלבון נלווה שתפקידו אינו ידוע, משהו שעבודות ביואינפורמטיקה קודמות פספסו. Dario Amodei, ה-CEO, כתב שמדובר ב'מכונה מולקולרית שאנחנו חושדים שעשויה להוות מנגנון עריכה גנטית חדש', אך סייג ש'תפקידה המדויק, התועלת הביוטכנולוגית שלה (אם בכלל), או מידת החשיבות שלה עדיין אינם ברורים'. התוצאה יצאה מחברת מחקר הביולוגיה החדשה שהחברה הקימה בסן פרנסיסקו.

מבחינה מכניסטית, Claude עבר על מאגר עצום של רצפי DNA במשך כ-21 שעות, וסימן את מערכת ה-reverse transcriptase המשויכת למערך (ART) לפי התבנית המבנית שלה ולא לפי התאמה לחתימה מוכרת. Anthropic ממסגרת את זה כהוכחה לכך שהמודלים המובילים יכולים להעלות מועמדים מדעיים אמיתיים מתוך נתונים, בקנה מידה ובמהירות שאינם מעשיים לחוקרים אנושיים — ולא רק לסכם ספרות קיימת.

ההכרזה נוחתת באותו שבוע שבו Anthropic שחררה מעט את מנגנוני הבטיחות הביולוגיים דרך Life Sciences Verification Program הקשור ל-Opus 5.5 — צירוף שמבקרים מוצאים לא נוח, בהתחשב בחששות ה-AI safety שהולכים ומתעצמים במקומות אחרים בתעשייה. Gizmodo ציין בחדות ש-Anthropic 'לא יכולה להגיד מה זה מסוגל לעשות', והדגיש שדמיון מבני ל-CRISPR אינו הוכחה לתפקוד עריכה גנטית.

ספקנים ירצו אישור במעבדה רטובה שעבר peer-review לפני שיתייחסו ל-ART ככלי עריכה אמיתי; תבנית מבנית מרמזת היא היפותזה, לא אנזים מאומת. ובכל זאת, כהוכחת היתכנות ל-AI-for-science זה הדהד רחוק, וצבר 760 נקודות ב-Hacker News וכמעט 29,000 לייקים על הפוסט של Amodei. שווה לעקוב אם חברות עצמאיות יצליחו לשחזר ולאפיין את מערכת ה-ART.